Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 70b
סוֹף סוֹף כִּי אָמַר לֵיהּ נֶאֶנְסוּ לָאו שְׁבוּעָה בָּעֵי הָכָא נָמֵי מַאי נֶאֱמָן נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעָה
Traduction
Ultimately, even when the bailee says to the depositor that the items were taken from him under circumstances beyond his control, is he not required to take an oath? How, then, can you assert that he is deemed credible to claim that he returned the items without taking an oath? Rav Ḥisda said to him: Here too, what did I mean when I said that he is deemed credible? It means that he is deemed credible when he takes an oath.
Tossefoth non traduit
סוף סוף כי א''ל נאנסו לאו שבועה בעי. תימה למאי דמפרש ר''ת בהגוזל קמא (ב''ק דף קו. ושם) בשמעתא דהטוען טענת גנב בפקדון דלא מיחייב שבועת שומרין אלא היכא דאיכא הודאה במקצת היכי קאמר לאו שבועה בעי אין ה''נ דלא מיחייב שבועה דאורייתא ואין לומר לאו שבועה בעי שבועת היסת קאמר דהיכי תיסק אדעתיה דרב עמרם דנאמן דקאמר רב חסדא ליפטר אפילו משבועת היסת ועוד דאמר בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מה:) גבי רמי בר חמא ורבא מכלל דתרוייהו סברי המפקיד אצל חבירו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים בשטר צריך להחזיר לו בשטר וצריך לפרש וצריך להחזיר לו בשטר אם אין רוצה לישבע אבל בשבועה נאמן כי היכי דלא תיקשי דרבא אדרבא דרבא אמר לקמן דמהימן לומר החזרתי לך במיגו דנאנסו דקאמר רבא הלכתא דנשבע וגובה מחצה ואי בשבועת היסת איירי היכי קאמר בעדים א''צ להחזיר לו בעדים ומהימן לומר החזרתיו לך בלא שבועה הא לעולם בעי שבועת היסת ואומר ר''ת דהך שבועה דהכא מדרבנן ונתקנה קודם שבועת היסת כמו ההיא דהכותב (כתובות דף פז:) דהפוגמת כתובתה ועד אחד מעידה שהיא פרועה דקאמר התם דהויא שבועה דרבנן:
לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא שְׁטַר כִּיס הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִים דַּיָּינֵי גוֹלָה אָמְרִי נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה כּוּלּוֹ וְדַיָּינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמְרִי נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that Rav Amram and Rav Ḥisda disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute between these tanna’im, as a halakha is taught in a baraita with regard to a purse document, i.e., a document that records an arrangement whereby one gives another money as an investment in a joint venture on condition that the profits will be divided equally between the two parties. If the person who received the money died, and this document was presented by the lender against the orphans, the judges of the exile say that the lender takes an oath that the money had never been returned to him, and he collects the entire sum. And the judges of Eretz Yisrael say that he takes an oath and collects only half of the sum.
Tossefoth non traduit
נשבע וגובה מחצה. נראה דאינו נשבע על הכל דלמה ישבע בחנם כיון דאין משלמין לו אלא החצי הלכך ישבע שבועה שיש לי בידם ואין לי בידם פחות מחצי דלא ליהוי מרע ליה לדיבוריה כי ההיא דשנים אוחזין בטלית (ב''מ דף ה:):
וּדְכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּנְהַרְדָּעֵי דְּאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי הַאי עִיסְקָא פַּלְגָא מִלְוֶה וּפַלְגָא פִּקָּדוֹן
Traduction
And it is understood that everyone agrees with the opinion of the Sages of Neharde’a, as the Sages of Neharde’a say: With regard to this joint venture, whereby one person gives money to another on condition that it will be used for business purposes and that the profits will be divided equally between the two parties, half of the invested money is considered a loan, for which the borrower is exclusively liable, and half is considered a deposit, so that if it is lost under circumstances beyond his control, the borrower is exempt from the liability to return it.
מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר מָצֵי אֲמַר לֵיהּ שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי וּמָר סָבַר לָא אָמְרִי
Traduction
According to this assumption, everyone agrees that the claimant can recover from the orphans by means of an oath the half of the money that is considered a loan, just as he would have been able to demand that money from their father. Concerning the half that is considered a deposit, what, is it not with regard to this point that they disagree, as one Sage, the judges of the exile, holds like Rav Amram that the depositor can say to the bailee: What is your document doing in my possession? Therefore, neither the father nor his children are deemed credible to claim that they had returned the half that is considered a deposit, and the investor can collect that half as well. And one Sage, the judges of Eretz Yisrael, holds like Rav Ḥisda, that one cannot assert this claim, and therefore the investor can collect only the half that is considered a loan. But as for the half that is considered a deposit, the father would have been deemed credible in his claim that he had already returned it.
Tossefoth non traduit
מ''ד נשבע וגובה כולו לית ליה דרב חסדא. וא''ת אכתי אמאי גובה כולו דניטעון ליתמי נאנסו וי''ל דמלתא דלא שכיח היא לא טענינן ליתמי דנאנסו קלא אית ליה ואע''ג דאבוהון הוי מהימן לומר שנאנסו מיהו לא טענינן להו ומאן דאמר נשבע וגובה מחצה סבר דלא מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי וטענינן להו החזרתיו לך אף על גב דלא טענינן להו נאנסו כיון דאבוהון היה מהימן בטענה זו מיגו דאי בעי אמר נאנסו ואין להקשות לרבי אבא דאית ליה מתוך שאינו יכול לישבע משלם אמאי פטרינן להו הא מחויבין הן שבועה ואין יכולין לישבע דלגבי יורשין לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם כדדרשינן בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשין ואם תאמר לרב ושמואל דקאמרי התם אין אדם מוריש שבועה לבניו פי' אין אדם מוריש ממון שיש בו שבועה לבניו אמאי פטורין מלשלם וי''ל דהא דאין אדם מוריש היינו דאין נזקקין לא לשבועה ולא לפרעון כדפירש הקונט' התם ואם באין לגבות בשטר אין גובין אבל אם מוחזקין הן ובאין לגבות מהן כי הכא אין מוציאין מהן ופטורין וכן מוכח בהדיא בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מח:) דמשני הא מני ב''ש היא דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי אלמא בדבר הגבוי אדם מוריש שבועה לבניו:
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר אִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ מֵימָר הֲוָה אָמַר וּמָר סָבַר אֵימוֹר מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוּא דְּאַנְסֵיהּ
Traduction
The Gemara rejects this opinion: No, everyone, i.e., both the judges of the exile and the judges of Eretz Yisrael, agrees with the opinion of Rav Ḥisda, that the father can claim that he returned the money. And here, they disagree about the following issue, as one Sage, the judges of the exile, holds that if it is so that he had in fact repaid the money, he would have told his children that he repaid it. Since he did not tell them, it may be assumed that he never repaid the money. And one Sage, the judges of Eretz Yisrael, holds that you can say that it was the Angel of Death that prevented him from doing so, meaning he died before he had the opportunity to give his children a detailed report concerning his financial affairs.
שְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר וְאָמַר לוֹ הֶחְזַרְתִּיו לָךְ נֶאֱמָן וּשְׁטַר כִּיס הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִין נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה כּוּלּוֹ
Traduction
Apropos this discussion, it is related that Rav Huna bar Avin sent the following ruling: If one deposits an item with another and receives a document attesting to the deposit, and the bailee later says to him: I returned the item to you, the bailee is deemed credible even if the document is still in the hands of the depositor. And with regard to a purse document attesting to a joint venture that was presented by the lender to support his claim against the borrower’s orphans, the lender takes an oath that the money had never been returned to him and collects the entire sum from the orphans.
תַּרְתֵּי שָׁאנֵי הָתָם דְּאִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ מֵימָר הֲוָה אָמַר
Traduction
The Gemara asks: Don’t these two halakhot contradict each other? If the father is deemed credible when he claims that he repaid a loan, the court should present this claim on behalf of his orphans. The Gemara answers: It is different there, as if it is so that the father had, in fact, repaid the money, he would have told his children that he repaid it. Since he did not tell them anything about it, it may be assumed that he never repaid the money.
Tossefoth non traduit
דאם איתא דפרע מימר הוה אמר. דוקא הכא שיש שטר על בניו היה לו להודיעם דפרוע הוא אבל מלוה על פה אמרינן דאין גובה מן היורשין ואפילו הניח קרקעות ואפי' מגדולים אלא כשהודה ומת א''נ דשמתוהו ומית בשמתא דהתם לא אמרינן אם איתא דפרע מימר הוה אמר דאין לו להודיעו כל מה שלוה ופרע כל ימי חייו אלא דוקא הכא שיש שטר כדפרישית:
רָבָא אָמַר הִלְכְתָא נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה אָמַר מָר זוּטְרָא הִלְכְתָא כְּדַיָּינֵי גוֹלָה אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָר זוּטְרָא הָא אָמַר רָבָא נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה אֲמַר לֵיהּ אֲנַן דְּדַיָּינֵי גוֹלָה
Traduction
Rava said: With regard to the case of a purse document that was presented to support a claim against orphans, the halakha is that the claimant takes an oath that the money had never been returned to him and then collects half of the sum recorded in the document, in accordance with the judges of Eretz Yisrael. The Gemara relates that two generations later, Mar Zutra said: The halakha is in accordance with the opinion of the judges of the exile. Ravina said to Mar Zutra: Didn’t Rava say that the claimant takes an oath and collects half of the sum? Mar Zutra said to him: With regard to the opinion of the judges of the exile, we
Tossefoth non traduit
אמר רבא הלכתא נשבע וגובה מחצה. ומה שקשה דרבא אדרבא בשבועות פירשתי לעיל וריב''ם מפרש דלא קשיא מידי דהכי איתא התם א''ל רבא מאי מעלייתא א''כ שבועת שומרין דחייב רחמנא היכי משכחת לה מתוך שיכול לומר לא היו דברים מעולם יכול לומר נאנסו דאפקיד ליה בעדים דאפקיד ליה בעדים נמי מתוך שיכול לומר החזרתי לך יכול לומר נאנסו דאפקיד ליה בשטר פירוש כיון דאפקיד ליה בשטר איכא שבועה בנאנסו דאז אין לומר מתוך שיכול לומר החזרתיו לך והיה נאמן בלא שבועה דהא המפקיד אצל חבירו בשטר צריך להחזיר לו בעדים ומן הדין אפילו בשבועה לא היה נאמן אי לאו משום דמהימן במיגו דנאנסו בשבועה והשתא אין להקשות כלום משם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source