Daf 70b
מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר מָצֵי אֲמַר לֵיהּ שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי וּמָר סָבַר לָא אָמְרִי
Tossefoth (non traduit)
מ''ד נשבע וגובה כולו לית ליה דרב חסדא. וא''ת אכתי אמאי גובה כולו דניטעון ליתמי נאנסו וי''ל דמלתא דלא שכיח היא לא טענינן ליתמי דנאנסו קלא אית ליה ואע''ג דאבוהון הוי מהימן לומר שנאנסו מיהו לא טענינן להו ומאן דאמר נשבע וגובה מחצה סבר דלא מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי וטענינן להו החזרתיו לך אף על גב דלא טענינן להו נאנסו כיון דאבוהון היה מהימן בטענה זו מיגו דאי בעי אמר נאנסו ואין להקשות לרבי אבא דאית ליה מתוך שאינו יכול לישבע משלם אמאי פטרינן להו הא מחויבין הן שבועה ואין יכולין לישבע דלגבי יורשין לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם כדדרשינן בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשין ואם תאמר לרב ושמואל דקאמרי התם אין אדם מוריש שבועה לבניו פי' אין אדם מוריש ממון שיש בו שבועה לבניו אמאי פטורין מלשלם וי''ל דהא דאין אדם מוריש היינו דאין נזקקין לא לשבועה ולא לפרעון כדפירש הקונט' התם ואם באין לגבות בשטר אין גובין אבל אם מוחזקין הן ובאין לגבות מהן כי הכא אין מוציאין מהן ופטורין וכן מוכח בהדיא בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מח:) דמשני הא מני ב''ש היא דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי אלמא בדבר הגבוי אדם מוריש שבועה לבניו:
סוֹף סוֹף כִּי אָמַר לֵיהּ נֶאֶנְסוּ לָאו שְׁבוּעָה בָּעֵי הָכָא נָמֵי מַאי נֶאֱמָן נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעָה
Tossefoth (non traduit)
סוף סוף כי א''ל נאנסו לאו שבועה בעי. תימה למאי דמפרש ר''ת בהגוזל קמא (ב''ק דף קו. ושם) בשמעתא דהטוען טענת גנב בפקדון דלא מיחייב שבועת שומרין אלא היכא דאיכא הודאה במקצת היכי קאמר לאו שבועה בעי אין ה''נ דלא מיחייב שבועה דאורייתא ואין לומר לאו שבועה בעי שבועת היסת קאמר דהיכי תיסק אדעתיה דרב עמרם דנאמן דקאמר רב חסדא ליפטר אפילו משבועת היסת ועוד דאמר בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מה:) גבי רמי בר חמא ורבא מכלל דתרוייהו סברי המפקיד אצל חבירו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים בשטר צריך להחזיר לו בשטר וצריך לפרש וצריך להחזיר לו בשטר אם אין רוצה לישבע אבל בשבועה נאמן כי היכי דלא תיקשי דרבא אדרבא דרבא אמר לקמן דמהימן לומר החזרתי לך במיגו דנאנסו דקאמר רבא הלכתא דנשבע וגובה מחצה ואי בשבועת היסת איירי היכי קאמר בעדים א''צ להחזיר לו בעדים ומהימן לומר החזרתיו לך בלא שבועה הא לעולם בעי שבועת היסת ואומר ר''ת דהך שבועה דהכא מדרבנן ונתקנה קודם שבועת היסת כמו ההיא דהכותב (כתובות דף פז:) דהפוגמת כתובתה ועד אחד מעידה שהיא פרועה דקאמר התם דהויא שבועה דרבנן:
לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא שְׁטַר כִּיס הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִים דַּיָּינֵי גוֹלָה אָמְרִי נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה כּוּלּוֹ וְדַיָּינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמְרִי נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה
Tossefoth (non traduit)
נשבע וגובה מחצה. נראה דאינו נשבע על הכל דלמה ישבע בחנם כיון דאין משלמין לו אלא החצי הלכך ישבע שבועה שיש לי בידם ואין לי בידם פחות מחצי דלא ליהוי מרע ליה לדיבוריה כי ההיא דשנים אוחזין בטלית (ב''מ דף ה:):
וּדְכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּנְהַרְדָּעֵי דְּאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי הַאי עִיסְקָא פַּלְגָא מִלְוֶה וּפַלְגָא פִּקָּדוֹן
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר אִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ מֵימָר הֲוָה אָמַר וּמָר סָבַר אֵימוֹר מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוּא דְּאַנְסֵיהּ
שְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר וְאָמַר לוֹ הֶחְזַרְתִּיו לָךְ נֶאֱמָן וּשְׁטַר כִּיס הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִין נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה כּוּלּוֹ
תַּרְתֵּי שָׁאנֵי הָתָם דְּאִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ מֵימָר הֲוָה אָמַר
Tossefoth (non traduit)
דאם איתא דפרע מימר הוה אמר. דוקא הכא שיש שטר על בניו היה לו להודיעם דפרוע הוא אבל מלוה על פה אמרינן דאין גובה מן היורשין ואפילו הניח קרקעות ואפי' מגדולים אלא כשהודה ומת א''נ דשמתוהו ומית בשמתא דהתם לא אמרינן אם איתא דפרע מימר הוה אמר דאין לו להודיעו כל מה שלוה ופרע כל ימי חייו אלא דוקא הכא שיש שטר כדפרישית:
רָבָא אָמַר הִלְכְתָא נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה אָמַר מָר זוּטְרָא הִלְכְתָא כְּדַיָּינֵי גוֹלָה אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָר זוּטְרָא הָא אָמַר רָבָא נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֶחֱצָה אֲמַר לֵיהּ אֲנַן דְּדַיָּינֵי גוֹלָה
Tossefoth (non traduit)
אמר רבא הלכתא נשבע וגובה מחצה. ומה שקשה דרבא אדרבא בשבועות פירשתי לעיל וריב''ם מפרש דלא קשיא מידי דהכי איתא התם א''ל רבא מאי מעלייתא א''כ שבועת שומרין דחייב רחמנא היכי משכחת לה מתוך שיכול לומר לא היו דברים מעולם יכול לומר נאנסו דאפקיד ליה בעדים דאפקיד ליה בעדים נמי מתוך שיכול לומר החזרתי לך יכול לומר נאנסו דאפקיד ליה בשטר פירוש כיון דאפקיד ליה בשטר איכא שבועה בנאנסו דאז אין לומר מתוך שיכול לומר החזרתיו לך והיה נאמן בלא שבועה דהא המפקיד אצל חבירו בשטר צריך להחזיר לו בעדים ומן הדין אפילו בשבועה לא היה נאמן אי לאו משום דמהימן במיגו דנאנסו בשבועה והשתא אין להקשות כלום משם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source